האוסטניט הסופרקר עובר טרנספורמציה של מרטנזיט או בייניט, משיג רקמת מרטנזיט או בייניט, ולאחר מכן משתף פעולה עם טמפרור בטמפרטורות שונות כדי לשפר מאוד את הקשיחות, הקשיות, העמידות בפני שחיקה, חוזק העייפות והקשיחות של פלדה, כדי לעמוד בדרישות השונות של פלדה. חלקים וכלים מכניים. ניתן לעמוד בעמידות הפרומגנטית והקורוזיה של כמה פלדות מיוחדות גם באמצעות מרווה.
חומר העבודה המתכתי מחומם לטמפרטורה מתאימה ונשמר למשך פרק זמן, ולאחר מכן טובל בתווך המרווה כדי לקרר במהירות את תהליך טיפול החום במתכת. חומרי המרווה הנפוצים כוללים מי מלח, מים, שמן מינרלי, אוויר וכו'. כיבוי יכול לשפר את הקשיות ועמידות הבלאי של חלקי עבודה ממתכת, ולכן הוא נמצא בשימוש נרחב בחלקי עבודה שונים, תבניות, כלי מדידה וחלקים הדורשים עמידות בפני שחיקה (כגון כמו גלגלי שיניים, רולים, חלקי קרבוריזציה וכו'). באמצעות כיבוי וטמפרור בטמפרטורות שונות, ניתן לשפר מאוד את החוזק, הקשיחות וחוזק העייפות של מתכות, ולקבל את ההתאמה בין תכונות אלו (תכונות מכניות מקיפות) כדי לעמוד בדרישות שימוש שונות.
בנוסף, כיבוי יכול גם לאפשר כמה תכונות מיוחדות של פלדה כדי להשיג תכונות פיזיקליות וכימיות מסוימות, כגון כיבוי כדי לשפר את הפרומגנטיות של פלדה מגנט קבוע ופלדת אל חלד כדי לשפר את עמידות הקורוזיה שלה. תהליך ההמרה משמש בעיקר לחלקי פלדה. כאשר הפלדה הנפוצה מחוממת מעל הטמפרטורה הקריטית, הרקמה המקורית בטמפרטורת החדר תומר לחלוטין או ברובה לאוסטניט. לאחר מכן טובלים את הפלדה במים או בשמן כדי להתקרר במהירות, והאוסטניט הופך למרטנזיט. בהשוואה לרקמות אחרות בפלדה, הקשיות המרטנסית היא הגבוהה ביותר. קירור מהיר במהלך ההמרה יגרום ללחץ פנימי בתוך חומר העבודה. כאשר הוא גדול במידה מסוימת, חומר העבודה יהיה מעוות, מעוות או אפילו סדוק. לשם כך יש לבחור בשיטת הקירור המתאימה. על פי שיטת הקירור, תהליך ההמרה מחולק לארבע קטגוריות: כיבוי נוזל יחיד, כיבוי בינוני כפול, כיבוי מדורג מרטנזיט ומרווה איזותרמית באניט.
